מעמדם של ידועים בציבור לעניין מס שבח, מס רכישה ומס מכירה 

חוק מיסוי מקרקעין אינו מכיר באופן מפורש במוסד הידועים בציבור, פרט לעניין אחד: מתן פטור מלא ממס שבח ופטור חלקי ממס רכישה בהעברת זכויות פנימית ללא תמורה בין בני זוג ידועים בציבור לגבי דירת המגורים בהם הם מתגוררים (סעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תקנה 20 א לתקנות מס רכישה).
למרות זאת, לפני כארבע שנים פסק בית המשפט העליון בע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעיו נ' עליזה לבנון (להלן-"הלכת עליזה לבנון") כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות שהותקנו מכוחו באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור.
פסק הדין של בית המשפט העליון בהלכת עליזה לבנון, עוסק בבני זוג אשר חיו יחד במשך שנים ארוכות כידועים בציבור. כאשר נפרדו בני הזוג הם הגיעו להסכם חלוקת רכוש לפיו בין השאר העביר האיש לאישה חנות.
העברת הזכויות בחנות תוארה בהסכם חלוקת הרכוש (אשר קיבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה) כהעברה ללא תמורה, אולם חויבה ע"י מנהל מס שבח במס רכישה מלא.
ועדת הערר (בית המשפט המחוזי) קבעה כי על הגב' לבנון לשלם מס רכישה בשיעור של שליש ממס הרכישה הרגיל וזאת הואיל וראתה בהעברת הזכויות בהעברה כהעברה ללא תמורה בין קרובים אשר חלה עליה תקנה 20 לתקנות מס רכישה.
מנהל מס שבח ערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון וטען כי אין להשוות את מעמדה של הידועה בציבור למעמדה של האישה הנשואה לעניין פטור והנחות ממס רכישה.
בית המשפט העליון קיבל (ברוב דעות) את הערעור תוך שהוא קובע קביעות עקרוניות ותקדימיות הנוגעות לא רק למס רכישה אלא גם למס שבח ולמס מכירה.
בית המשפט קבע כי ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק מיסוי מקרקעין היא הפליה פסולה ולכן יש לפרש את המונח "בן-זוג" לעניין הפטורים וההקלות ממס בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות באופן שהוא חל גם על ידועים בציבור.
בית המשפט היה ער לעובדה כי בחוק ישנן הוראות מיוחדות בהתייחס לידועים בציבור והוא אומר שאין ביכולתו לבטלן ולפיכך קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בהעברת זכויות פנימית ללא תמורה בין בני זוג ידועים בציבור לגבי דירת המגורים בהם הם מתגוררים יחולו ההוראות המיוחדות של סעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תקנה 20 א לתקנות מס רכישה (ותקנה 2 (1) לתקנות מס מכירה) ואילו לגבי כל העברה אחרת ללא תמורה של מקרקעין יראו את הגדרת המונח "בן זוג" בהגדרת "קרוב" ככוללת גם ידועים בציבור.
מן הראוי לשים לב כי להלכת עליזה לבנון יש תוצאות מרחיקות לכת מעבר לעסקאות בין בני הזוג עצמם.
תוצאות אלה נובעות מהגדרות "קרוב" השונות בחוק מיסוי מקרקעין, בתקנות מס רכישה ובתקנות מס מכירה.
לפי הגדרות אלה, הפך הידוע בציבור לפי הלכת עליזה לבנון לא רק ל"קרוב" של בן זוגו אלא גם "לקרוב" של הורי בן זוגו ושל צאצאיו של בן הזוג !
כך למשל, העברה ללא תמורה של מקרקעין מהוריה של אישה לידוע בציבור של בתם פטורה אף היא ממס שבח וממס מכירה ופטורה באופן חלקי ממס רכישה.
יחד עם זאת, נשארו עדיין לא מעט שאלות פתוחות וביניהן השאלות הבאות:
1. האם ההגדרה המאוד מסויימת של "בן זוג" המופיעה בסעיף 62 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין ("בן זוג המתגורר יחד אתו בדירה" - מי שעשוי לחול עליו סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ח-1965, וחי ביחד עם בן זוגו חיי משפחה במשק בית משותף בדירת המגורים הנמכרת, שנה לפחות לפני המכירה", חולשת לעניין ידועים בציבור גם על יתר הגדרות "בן-זוג" הקבועות בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות לעניין פטורים והקלות ממסים - יש לשים לב שמדובר בהגדרה מצומצמת לעומת דינים אחרים והיא מוציאה מתחולתה (לאור אימוץ ההגדרה הקבועה בסעיף 55 לחוק הירושה), בני זוג אשר עדיין נשואים באופן פורמלי לאחרים, למשל-עגונות ומסורבי גט.
2. האם העברת מקרקעין עקב הסכם פירוד בין ידועים בציבור היא עסקה החייבת בדיווח לרשויות המס אולם פטורה ממס שבח ומס מכירה באופן מלא וממ רכישה באופן חלקי, או פעולה שאינה בכלל ארוע מס עפ"י סעיף 4א לחוק שעוסק בהעברה במסגרת הליכי גירושין - (לפחות אחד משלושת השופטים בעניין עליזה לבנון תמך באפשרות השניה).
3. האם ביטול ההפליה הינו רק לצורך קבלת פטורים והקלות ממס או שמא הוחלו על בני זוג ידועים בציבור גם החובות והמגבלות המוטלות מכח חוק מיסוי מקרקעין על בני זוג, כגון לעניין הגדרת "התא המשפחתי" לעניין פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה -
אם יפורש המונח "בן-זוג" בסעיף 49 (ב) לחוק מיסוי מקרקעין ככולל גם ידועים בציבור, אזי במקרה שלכל אחד מבני הזוג יש דירה אחת על שמו ואחד מהם ימכור אותה בפטור יאלץ בן זוגו להמתין במשך ארבע שנים עד אשר יוכל למכור את דירתו בפטור.